איילון חברה לביטוח בע"מ נ' מזוז גרופ בע"מ ואח'

פסק דין

מבוא

1. המבקשת, איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המבקשת"), הגישה בקשה בדרך של טען ביניים, להורות לה אופן חלוקת הכספים המוחזקים בידיה, המגיעים לטוענת 1 בין הטוענים 2-8.

על-פי הבקשה, המבקשת ביטחה את הטוענת 1, מזוז גרופ בע"מ (להלן: "החייבת"), בפוליסת ביטוח, ולאחר שהחייבת דיווחה על אירוע ביטוחי שארע לה ביום 4.3.12, עלה כי הטוענת 1 זכאית לקבל מהמבקשת תגמולי ביטוח בסך של 176,062 ₪.

טענות הצדדים

2. גמא ניהול וסליקה בע"מ (להלן: "הטוענת 2"), הגישה הודעת פרטים מטעמה, וטענה כי ביום 28.3.12, פתחה תיק בלשכת ההוצאה לפועל כנגד החייבת, לביצוע שטר חוב בסך של 260,170 ₪. בנוסף, ביום 12.9.12, החייבת המחתה את זכותה לקבל את הכספים מהמבקשת לטוענת 2 עד לסך של 220,000 ₪, וביום 24.9.12 נחתם הסכם בין החייבת לטוענת 2 לתשלום חוב, אשר לפיו החייבת המחתה לטוענת 2 את זכויותיה לקבלת כספים מהמבקשת עד לסך של 220,000 ₪.

דור אלון אנרגיה בישראל בע"מ (להלן: "הטוענת 3"), הגישה הודעת הסתלקות.

אלרם גנרטורים בע"מ (להלן: "הטוענת 4"), הגישה הודעת פרטים מטעמה, וטענה כי ביום 8.7.12 פתחה תיק בלשכת ההוצאה לפועל כנגד החייבת, והטילה עיקולים בגין חובה בסך של 14,187 ₪.

אלכס דנילוב (להלן: "הטוען 5"), הגיש הודעת פרטים מטעמו, וטען כי כנגד החייבת פתח 3 תיקים בלשכת ההוצאה לפועל בגין חובותיה, ובוצעו עיקולים אצל המבקשת בימים: 26.3.12, 24.4.12, 18.4.13, וביום 19.7.12. הטוען 5 טוען, כי נכון ליום הגשת הודעת הפרטים חובה של החייבת עמד על סך 312,992 ₪. לאחר הדיון, הגישה המבקשת הודעה לפיה הוטלו עיקולים נוספים על-ידי הטוען 5, בתיק הוצאה לפועל 14-01597-12-6 עיקולים מיום 15.3.12, מיום 4.7.12, ומיום 3.4.13. בתיק הוצאה לפועל נוסף שמספרו: 14-01598-12-7 עיקול מיום 4.4.12.

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "הטוען 6"), הגיש הודעת הסתלקות.

בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הטוען 7"), הגיש הודעת פרטים מטעמו, וטען כי ביום 21.2.12, פתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל כנגד החייבת בגין שיק בסך של 35,942 ₪.

מס ערך מוסף – פתח תקווה (להלן: "הטוען 8"), הגיש הודעת פרטים מטעמו, וטען כי ביום 26.2.13, הטיל עיקול אצל המבקשת בגין כספים המגיעים לחייבת, אשר נכון ליום 12.6.13, מסתכמים לכדי 3,490,788 ₪.

3. בישיבה שנערכה ביום 25.6.13 הודיע ב"כ הטוען 2, בשם הצדדים שנכחו בדיון, כי הצדדים מוותרים על הצורך בדיון הוכחות, וכי יוגשו על-ידם סיכומים על סמך החומר המצוי בתיק בית-המשפט. כמו כן, בישיבה שנערכה ביום 13.1.14, חזרו ב"כ הצדדים על עמדתם, כי הם מוותרים על חקירות בתיק, ומאחר שמדובר בטענות משפטיות והסכימו, כי תינתן הכרעה על בסיס העובדות שהונחו לפני בית-המשפט. לאור האמור לעיל, הדיון וההכרעה בתיק דנן, יהיו מבוססים על יסוד המסמכים שמצויים בתיק בית-המשפט.

4. הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב לתיק בית-המשפט.

הטוענת 2 הגישה את סיכומיה וטענה, כי המחאת הזכות שהמחתה לה החייבת הינה המחאה על דרך המכר, ומשכך ההמחאה הייתה במועד ביצועה, מוחלטת, בלתי חוזרת ובלתי מותנית, ולכן אין המחאת הזכות חייבת ברישום, והיא מוגנת כלפי צדדי ג'.

הטוען 5 הגיש סיכומיו וטען, כי מרבית העיקולים אשר הוטלו על–ידו אצל המבקשת, הוטלו לפני המחאת הזכות שניתנה לטוענת 2, שכן המחאת הזכות נעשתה ביום 12.9.12, בעוד העיקולים הוטלו על-ידי הטוען 5, בהתאם להודעת המבקשת האמורה לעיל, לפני המחאת הזכות לטוענת 2.

הטוען 5 טוען בסיכומיו, כי העיקולים שהוטלו על-ידו, תופסים רטרואקטיבי, אף אם האישור לתביעה התקבל מאוחר יותר ובחלוף 3 חודשים, שכן מבחינה מהותית במועד הטלת העיקולים על-ידו, תביעת החוב של החייבת כלפי המבקשת התבררה.

עוד טוען הטוען 5 בסיכומיו, כי המחאת הזכות שניתנה לטובת הטוענת 2, לא נרשמה כנדרש ובהתאם להוראות החוק, ולפיכך זכותה של הטוענת 2 לכספים המצויים בידי המבקשת, אינה גוברת על זכותו של הטוען 5.

הטוען 8 הגיש סיכומיו וטוען, כי על המבקשת לחלק את הכספים המצויים ברשותה באופן יחסי לגובה החובות של החייבת, כלפי כל אחד מהטוענים 2-8, מאחר שהמחאת הזכות שניתנה לטובת הטוענת 2 היא המחאת זכות על דרך שעבוד אשר חלות עליה הוראות סעיף 4 לחוק המשכון, התשכ"ז – 1967, והוראות תקנות החברות (סדרי רישום של המחאות זכות), התש"ל – 1970, המחייבות את רישומה אצל רשם המשכונות ואצל רשם החברות, בכדי שזו תקבל תוקף כלפי כולי עלמא.